שיעורים בספר תהילים

פרשיות בספרי הנביאים מהוות את הרקע למזמורי התהלים. לפעמים יש כותרת מפורשת במזמור שמפנה אותנו לאירוע מסויים, ולפעמים תוכן המזמור מכוון להבנה זו. עיון בהקשר שמופיע בספרי הנביאים ובדברי הימים, יכול להאיר את מזמורי התהלים באור חדש, ולהעמיק את הכוונה באמירת המזמור.

בנוסף, כדי לקיים ״ושננתם – שיהו דברי תורה מחודדים בפיך״, נראה כי עלינו להתבונן במה שאמרו חז”ל (קידושין כט, א): ״לפיכך נקראו ראשונים סופרים – שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים: וא״ו דגחון – חציין של אותיות של ס״ת, דרש דרש – חציין של תיבות, והתגלח – של פסוקים, יכרסמנה חזיר מיער – עי״ן דיער חציין של תהלים, והוא רחום יכפר עון – חציו דפסוקים״. ספירת האותיות, התיבות והפסוקים, היא חלק משמעותי מן העיסוק במקרא וחידודו. בכל פעם שאנו סופרים, עלינו גם למצוא את החציון, שמעניק משמעות נוספת לענין כולו. לשון המקרא מלאה בתקבולות, ובוודאי שחלקי השיר שבו ערוכים בתבנית ספרותית. המקרא כפשוטו מושך אותנו להתבונן במכלול ובהקשר, תוך שימת לב לפרטים הקטנים.

בפירוש לפרקי התהילים הסתמכנו הרבה על הפרשיות המקבילות בספרי הנביאים ובדברי הימים, וכן על פשוטו של המזמור, מתוך הסיוע שיש בחלקי המזמור עצמו.

במהלך השנים בהן למדתי ולימדתי תהילים ראיתי פירושים רבים. ואולם, על אף שפעמים רבות הבאתי בפירושי דברים שיש להם מקורות קודמים, הפירוש ככלל הוא פירוש חדש, ולא ליקוט. לפיכך, לא הרביתי בציון מפרשים ראשונים שמימיהם אנו שותים, והמוצא טעות – יכול לתלותה בי ובמיעוט הבנתי.

״גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך״.

בריאת העולם
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק ח – מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ

האדם הוא היצור החלש ביותר, ואיננו נחשב לעומת השמים וכל צבאם.
האדם חסר רק מעט מא־להים, והכל נתונים תחתיו, הצאן והבקר, החיות
והעופות והדגים, והוא עובר גם ארחות ימים. בשני המופעים הללו יכול
האדם וצריך הוא להאדיר את שם ה׳ בכל הארץ.

המשיכו לקרוא »
אברהם
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק טו – עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם

החיפוש אחר תכונות טובות ומעשים טובים מוביל אותנו מחד לחיפוש התכונות שהובילו את אבות האומה, ומאידך לשלול את התכונות של מי שהרע לנו ונפל לפנינו. דוד מציע את התכונות של מי שיגור באוהלו של ה׳ וישכון בהר קדשו מאבותינו, אך גם מהשלילה של תכונותיו של שאול המלך.

המשיכו לקרוא »
חטא עץ הדעת
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק יט – תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה

השמים מספרים את כבוד ה׳, וייצוגו של ה׳ הוא בשמש. השמש יוצא כחתן, ואילו אנו הכלה שיוצאת לקראת החתן, מתוך שאנו מקשטים את התורה. אנו יכולים להתחבר לה׳ בשני אופנים – כמי שלומד תורה ומקיים מצוות, או כמי שמתפלל ומבקש מה׳ שיהיו לרצון אמרי פיו.

המשיכו לקרוא »
גדעון
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק כב – אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי

הפעולה הראשונה של דוד כמושיע ישראל היתה במלחמתו עם גלית הפלשתי. כל עם ישראל פחד, והיתה תחושה שה’ נטש אותנו ח”ו, גם דוד עצמו היה מבוזה, וכולם חשבו שהוא לא יצליח במשימתו. ה’ הושיע את ישראל מתוך כך שדוד נלחם באריה ובכלב — האויב הראשי. מתוך ההצלה יכולים לערוך סעודת הודיה.

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק כו – וַאֲסֹבְבָה‭ ‬אֶת‭ ‬מִזְבַּחֲךָ‭ ‬ה‭׳

דוד בונה מזבח לה׳ מתוך המגפה. מקום המזבח הופך להיות מקום המשכן – בית לה׳. דוד הכין את הכל כדי לבנות את המקדש, אך הוא עצמו לא בנה את הבית, והיו לו שונאים רבים שתלו זאת בחטאו. דוד יודע שהוא הלך בתומו, ומהשלמות לא בא החיסרון.

המשיכו לקרוא »
הודאה
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק כז – אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה׳

בטחון בה׳ והכרה בכך שהוא עוזר בצרות, עוזרים לנו לא לפחד גם כאשר הכל נראה אבוד וכאילו הארץ מתמוטטת. עזרת ה׳ מובילה לשמחה, וליכולת שלנו להרפות ולדעת את ה׳. המזמור הוא על נס השבתת המלחמה, מבלי שאנחנו היינו צריכים להילחם.

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק כט – קוֹל ה’ שֹׁבֵר אֲרָזִים

שבעה קולות יש במזמור זה, שלשה קולות על המים, שלשה על הארץ, ובתווך קול המשבר את ארזי הלבנון. מהו הקול הזה? ומהי השבירה שלו? ארזי הלבנון משמשים לבניין בית, אך דוד לא בנה אתם את בית ה׳ אלא את ביתו, הוא רק השתמש בארזים ובברושים כדי לרקוד לפני ה׳.

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק מד – קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ

המזמור שלנו הוא תגובת עם ישראל לקיום דברי הברית שכרת אתנו ה׳. אנו איננו משקרים בברית, גם כאשר מתקיימות התוכחות במלואן. הבקשה שלנו מה׳ היא לא להסתיר את פניו לנצח. מקבלים אנו את הייסורים שה׳ הביא עלינו בדין, אך מבקשים אנו מה׳ שהוא יושיע אותנו למען חסדו.

המשיכו לקרוא »
מלחמה
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק מו – ה׳ צְבָאוֹת עִמָּנוּ

בטחון בה׳ והכרה בכך שהוא עוזר בצרות, עוזרים לנו לא לפחד גם כאשר הכל נראה אבוד וכאילו הארץ מתמוטטת. עזרת ה׳ מובילה לשמחה, וליכולת שלנו להרפות ולדעת את ה׳. המזמור הוא על נס השבתת המלחמה, מבלי שאנחנו היינו צריכים להילחם.

המשיכו לקרוא »
המלכה
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק מז – עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה

המלכת ה׳ כוללת את הכנעת העמים כולם, שמובילה לכך שעולם מריעים לא-להים, וכאשר ה׳ יושב על כסאו באים נדיבי העמים ומגיני הארץ כדי להלל אותו. שני השלבים בטקס ההמלכה דומים לשלבים בטקס המלכת מלך בשר ודם. בני קרח ראו את העמים כולם נופלים באופן ניסי, ומתוך כך שבו והמליכו את ה׳.

המשיכו לקרוא »
בני קרח
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק מט – אַךְ‭ ‬אֱ-לֹהִים‭ ‬יִפְדֶּה‭ ‬נַפְשִׁי

מה יכול לגרום לנו לא לפחד? הכסילים בוטחים בממונם ובעשרם, אך הם לא יכולים לפדות את עצמם ואת קרוביהם מן המוות. מי שיכול לפדות את נפשי מן השאול הוא ה׳, ולכך עלינו לעשות דברים טובים, שיגרמו לאחרים להודות ולברך.

המשיכו לקרוא »
ביטחון
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק נו – בֵּא-לֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא

כאשר דוד בורח הוא מתמודד מול שני סוגים של אויבים – את דואג האדומי הוא פוגש בהיותו בנוב, ועבדי שאול ככלל מנסים לנשוך אותו בעקב, כמו נחש. לעומת זאת, בגת הוא פוגש את הפלשתים שרוצים להורגו, הם אויבים שנלחמים פנים אל פנים. הבטחון בה׳ מציל את דוד משני האיומים – מה יעשה בשר ואדם לי?!

המשיכו לקרוא »
מלחמה
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק סד – תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ

פחד האויב מביא לכך שהוא מסוכן. שאול המלך ניסה מתוך פחד להרוג את דוד בכל מיני דרכים, עוד לפני שאיבתו צפה ועלתה על פני השטח. סופו של שאול היה בכך שהוא פחד מהפלשתים ונענש במידה כנגד מידה שהוא פעל בה נגד דוד. כאשר רואים זאת מבינים איך ה׳ פועל ועושה את הכל, והצדיק החוסה בה׳ יכול לשמוח ולהתהלל.

המשיכו לקרוא »
ישראל והאומות
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק סז – כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר

הברכה לעם ישראל משפיעה על העולם כולו. במעטפת המזמור מתקיים הברכה והארת הפנים לישראל, ואילו במרכז המזמור העמים והלאומים נשפטים ביושר. לא תמיד הברכה אלינו היא בשם הוי׳, ולפעמים רק בטבע רואים את הברכה — אך תמיד יכולים גם העמים להודות ולשמוח.

המשיכו לקרוא »
יראת ה׳
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק עז – חַלּוֹתִי הִיא

בתוך הצרה נדמה לנו לפעמים שאין נחמה. אם השליחות שלי נקטעה, מה יוכל להוציא אותי?
ההכרה שהמטרה של הצער והצרה היא בפחד שלי, ואצליח להפוך את היראה שלי ליראת ה’,
מביאה לנחמה גם לנפש הממאנת להנחם.

המשיכו לקרוא »
איתן האזרחי
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק פח – הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא?!

הרבה תפילות התחברו בצל המוות. במזמור לפנינו יש שלש תפילות – לא למות מבלי להשאיר זכר, לא למות כדי להמשיך לראות את נפלאות ה׳, ולא לסבול ייסורים. הרקע לתפילות הללו הוא גם בסיפור על קורח, וגם ב״מחלתו״ של אמנון.

המשיכו לקרוא »
איתן האזרחי
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק פט – דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ

איתן האזרחי רואה את מלכות דוד בתפארתה, אך לא לנצח זה נשאר כך, והמשורר בא בתביעה לה׳ הזונח את המלכים מבית דוד. בתחילת המזמור כולם משבחים את ה׳, אך בסיומו של המזמור נראה כי אנו צועקים לה׳ על החרפות שמחרפים אותנו. ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן.

המשיכו לקרוא »
המשכן
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק צ – וִיהִי נֹעַם

בין ה׳ לאדם ישנו פער בכל המישורים, בעולם-שנה-נפש, וכאשר ה׳ מעניש את האדם – הוא מכלה את ימיו שעוברים כל כך מהר. מבקשים אנו שה׳ יודיע לנו את מניין ימינו, ונזכה להביא לפניו לבב חכמה. שובה ה׳ עד מתי והנחם על עבדיך.

המשיכו לקרוא »
בריאת העולם
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קה – וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם

ספר בראשית הוא ספר של יחידים העובדים ה׳, וספר שמות הוא ספר של עם. ה’ הבטיח את הארץ וכרת ברית עם אברהם עם יצחק ועם יעקב, אך כדי לממש את ההבטחה, ירדו זרע אברהם ויצחק ויעקב למצרים, ויצאו משם באותות ובמופתים, כדי שינחלו את הארץ ויקיימו בה את החוקים.

המשיכו לקרוא »
ברית
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קו – לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ

הודו לה׳ כי טוב. לפעמים, מבקשים אנו לשמוח בשמחת הגוי של ה׳ ולהתהלל עם נחלתו, ולפעמים נתונים אנו בצרות, ומבקשים אנו ישועה מן הגויים האחרים כדי שנוכל להודות לה׳ ולהשתבח בתהילתו. בכל מקרה, יודעים אנו שעם כל החטאים שלנו ושל אבותינו, ה׳ זוכר את בריתו, ובסוף נוכל להודות לה׳.

המשיכו לקרוא »
גאולה
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קז – גְּאוּלֵי‭ ‬ה‮׳

ישנה גאולה פרטית מצרות וישנה גאולה כללית של העם. הגאולה הפרטית היא גם גאולה של עוברי עבירה מהצרות שלהם ומהעונשים שהם קיבלו, והגאולה הכללית היא של עם ישראל, והיא נעשית בקהל עם ובמושב זקנים. כאשר מתבוננים במזמור ובמציאות רואים את חסדי ה׳ ומודים עליהם

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קי – נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם

ה׳ נשבע לדוד שאויביו יהיו הדום לרגליו, אך דוד חושש שמא לא לעולם הוא יהיה המלך, ולפיכך צריך להדגיש – נשבע ה׳ ולא ינחם. דוד מנצח את בני עמון גם לאחר שחטא והרג בחרב בני עמון את אוריה החתי. ה׳ איננו מתחרט – אתה כהן לעולם.

המשיכו לקרוא »
ביכורים
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קכב – שְׁלוֹם‭ ‬יְרוּשָׁלִָם

ירושלים היא עיר שאליה עולים שבטי י־ה להודות לשם ה׳, וזו גם עיר שה׳ מושיב בה את מלכי בית דוד. השמחה שלימה כאשר זו עיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו — אנו מודים בה לה׳, והוא מושיב בה כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט. כדי שירושלים תהיה בנויה, עלינו לשאול בשלומה, ולהתפלל על תושביה, למען אחי ורעי, ולמען בית ה׳.

המשיכו לקרוא »
בית המקדש
שאול יונתן וינגורט

תהילים פרק קלב – זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ

שתי שבועות יש, התלויות זו בזו. שבועת דוד למצוא מקום לה׳, ושבועת ה׳ לדוד לבנות לו בית. בית לה׳ ייבנה על ידי שלמה, כיוון שרק כאשר הוא ימלוך, יקום ״בית המלוכה״ של דוד המלך. כמה שהיחיד יהיה צדיק ולוחם מלחמות גדולות — עדיין אין זו מנוחה, הדרושה לבנין בית לה׳.

המשיכו לקרוא »