זהו מזמור שתחילתו הודיה, אך כאשר בטוח דוד שהוא לא ימוט לעולם, הוא שוב חווה צרה. על איזה בית מדובר במזמור? יש מציעים שזו חנוכת המקדש או חנוכת ביתו הפרטי של דוד, אך נראה שחנוכת

כאשר שאול מנסה להרוג את דוד, אין זו רק סכנת נפשות, אלא חמס ועוול, שכן שאול ואנשיו רוצים שמשיח ה׳ לא ימלוך. ה׳ שעושה דין עני, יענה גם לבקשת דוד, ויחלץ אותו מאדם רע.

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה' הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה' להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה' שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל,

יש מי שאומר לנו לברוח מהתמודדות, כי פעולת הצדיק אינה ניכרת, אך כאשר חוסים בה׳ בטוחים במפלת הרשעים ובהצלחת הצדיקים, וממילא אין צורך לברוח.

ה׳ נשבע לדוד שאויביו יהיו הדום לרגליו, אך דוד חושש שמא לא לעולם הוא יהיה המלך, ולפיכך צריך להדגיש – נשבע ה׳ ולא ינחם. דוד מנצח את בני עמון גם לאחר שחטא והרג בחרב בני

שבעה קולות יש במזמור זה, שלשה קולות על המים, שלשה על הארץ, ובתווך קול המשבר את ארזי הלבנון. מהו הקול הזה? ומהי השבירה שלו? ארזי הלבנון משמשים לבניין בית, אך דוד לא בנה אתם את

הרבה תפילות התחברו בצל המוות. במזמור לפנינו יש שלש תפילות – לא למות מבלי להשאיר זכר, לא למות כדי להמשיך לראות את נפלאות ה׳, ולא לסבול ייסורים. הרקע לתפילות הללו הוא גם בסיפור על קורח,

איתן האזרחי רואה את מלכות דוד בתפארתה, אך לא לנצח זה נשאר כך, והמשורר בא בתביעה לה׳ הזונח את המלכים מבית דוד. בתחילת המזמור כולם משבחים את ה׳, אך בסיומו של המזמור נראה כי אנו

בטחון בה׳ והכרה בכך שהוא עוזר בצרות, עוזרים לנו לא לפחד גם כאשר הכל נראה אבוד וכאילו הארץ מתמוטטת. עזרת ה׳ מובילה לשמחה, וליכולת שלנו להרפות ולדעת את ה׳. המזמור הוא על נס השבתת המלחמה,

אשרי מי שאין לו עוונות, אך גם כאשר יש פשעים – הוידוי מועיל לכך שה' ישא את החטא. דוד מתאר את הקושי של החוטא ואת הוידוי, וכאשר הוא חוזר בתשובה ומתוודה – הייסורים לא מגיעים

המלכת ה׳ כוללת את הכנעת העמים כולם, שמובילה לכך שעולם מריעים לא-להים, וכאשר ה׳ יושב על כסאו באים נדיבי העמים ומגיני הארץ כדי להלל אותו. שני השלבים בטקס ההמלכה דומים לשלבים בטקס המלכת מלך בשר