מסכת סוטה
הסוגיה השלישית במסכת סוטה: בירושלים
כאשר הבעל הגיע עם האשה הסוטה לבית דין הגדול שבירושלים, כתוב במשנה שהיו מאיימים עליה. אם אמרה: ״טמאה אני״, היא כותבת שובר כאילו היא קיבלה את כתובתה, ובעלה מגרש אותה, ואם אמרה: ״טהורה אני״, מעלין
כאשר הבעל הגיע עם האשה הסוטה לבית דין הגדול שבירושלים, כתוב במשנה שהיו מאיימים עליה. אם אמרה: ״טמאה אני״, היא כותבת שובר כאילו היא קיבלה את כתובתה, ובעלה מגרש אותה, ואם אמרה: ״טהורה אני״, מעלין
ישנה גאולה פרטית מצרות וישנה גאולה כללית של העם. הגאולה הפרטית היא גם גאולה של עוברי עבירה מהצרות שלהם ומהעונשים שהם קיבלו, והגאולה הכללית היא של עם ישראל, והיא נעשית בקהל עם ובמושב זקנים. כאשר
החיפוש אחר תכונות טובות ומעשים טובים מוביל אותנו מחד לחיפוש התכונות שהובילו את אבות האומה, ומאידך לשלול את התכונות של מי שהרע לנו ונפל לפנינו. דוד מציע את התכונות של מי שיגור באוהלו של ה׳
כאשר יצאו ישראל ממצרים אירעו שינויים בטבע. מדוע הים נקרע? ומדוע ההרים רקדו? תשובת המזמור: היה כאן גילוי א-להי. יציאת מצרים מבטאת את אהבת ה׳ לעם ישראל, והשינויים בעולם הם תולדה של הופעת ה׳.
לאחר הקינוי והסתירה – עליהם למדנו במשנה הקודמת, עוד בטרם תגיע הסוטה לבית הדין הגדול – על כך נלמד במשנה הבאה, דנות המשניות ״בדרך״. ראשית, המשנה אומרת, שאם הסוטה אומרת לאחר הסתירה ״טמאה אני לך״,
בפסוקים על סוטה נאמר: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, ודורשים מפה רבי אליעזר ורבי יהושע שאין עדים שראו שהיא נבעלה ונטמאה, אך יש
כאשר יצאו ישראל ממצרים אירעו שינויים בטבע. מדוע הים נקרע? ומדוע ההרים רקדו? תשובת המזמור: היה כאן גילוי א-להי. יציאת מצרים מבטאת את אהבת ה׳ לעם ישראל, והשינויים בעולם הם תולדה של הופעת ה׳.
ספר בראשית הוא ספר של יחידים העובדים ה׳, וספר שמות הוא ספר של עם. ה' הבטיח את הארץ וכרת ברית עם אברהם עם יצחק ועם יעקב, אך כדי לממש את ההבטחה, ירדו זרע אברהם ויצחק
האדם הוא היצור החלש ביותר, ואיננו נחשב לעומת השמים וכל צבאם.
האדם חסר רק מעט מא־להים, והכל נתונים תחתיו, הצאן והבקר, החיות
והעופות והדגים, והוא עובר גם ארחות ימים. בשני המופעים הללו יכול<br
הפעולה הראשונה של דוד כמושיע ישראל היתה במלחמתו עם גלית הפלשתי. כל עם ישראל פחד, והיתה תחושה שה' נטש אותנו ח"ו, גם דוד עצמו היה מבוזה, וכולם חשבו שהוא לא יצליח במשימתו. ה' הושיע את
המשנה מציינת, שדווקא בעניין זמני קריאת המגילה "מקדימין ולא מאחרין", אבל ישנם דברים שבהם מאחרים ולא מקדימים במקרה שהם חלים בשבת, והם: "זמן עצי כהנים, ותשעה באב, חגיגה, והקהל". עוד מציינת המשנה ביחס להקדמת זמן
הסוגיה היא על קריאת המגילה שלא בזמנה. בחלק הראשון (1-2) דנה הגמרא בשאלה מתי קוראים מגילה בכל מקום כאשר חל ארבעה עשר להיות בשבת, ובחלק השלישי (6-7) דנה הגמרא בשאלה כמה אנשים צריכים להיות בקריאת