תהילים פרק עח – אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם

עלינו להאזין לתורה וללמוד מן העבר – לשמור את מצוות ה׳. חטאים בתקופת הנדודים במדבר, חטא העגל, חטא המרגלים, ותקופת השופטים, הובילו לכך שה׳ מאס בחלק מעם ישראל, ועלינו להיזהר לא להיות כאבותינו הסוררים, אלא להצטרף לבחירת ה׳.

תהילים פרק עד – לָמָה אֱ-לֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח

שני מזמורים לפנינו: מזמור שנאמר לאחר חורבן המקדש, הבנוי על גבי מזמור שנאמר לאחר חורבן משכן שילה. אסף מבקש מה׳ שאת הישועות אותן הוא פועל בקרב הארץ, הוא יפעל גם כנגד האויב המחרף אותו וקם עליו.

תהילים פרק פא – אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ

השופר הוא הכלי בו אנו ממליכים את ה׳, ובקולו אנו שומעים את קול ה׳. אנו תוקעים בשופר כי חוק לישראל הוא, מהזמן בו יצאנו ממצרים, אך בכל שנה אנו שומעים משהו נוסף בתקיעה — מחדשים את מתן תורה, ושומעים את ה׳ אומר פעם נוספת; אנכי ה׳ א-להיך.

תהילים פרק ל – חֲנֻכַּת הַבַּיִת

זהו מזמור שתחילתו הודיה, אך כאשר בטוח דוד שהוא לא ימוט לעולם, הוא שוב חווה צרה. על איזה בית מדובר במזמור? יש מציעים שזו חנוכת המקדש או חנוכת ביתו הפרטי של דוד, אך נראה שחנוכת הבית כאן היא חנוכת בית המלוכה של דוד, והשיר הוא על כך שה׳ בונה לו בית.

תהילים פרק קמ – מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי

כאשר שאול מנסה להרוג את דוד, אין זו רק סכנת נפשות, אלא חמס ועוול, שכן שאול ואנשיו רוצים שמשיח ה׳ לא ימלוך. ה׳ שעושה דין עני, יענה גם לבקשת דוד, ויחלץ אותו מאדם רע.

תהילים פרק ג – בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה’ הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה’ להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה’ שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל, אלא אחיתופל והמדברים נגד דוד, ואת שיניהם ה’ משבר.

תהילים פרק לו – בַּה’ חָסִיתִי

שני נאומים ניתן לשמוע – את נאום ה״פשע״ לרשע, ואת נאומו של דוד על הצדיקים. בעולם הזה יכול הרשע לחיות בלי פחד א-להים, אך שם – בגיהנום – יפלו פועלי האוון, ותיראה עליונותם של הצדיקים.

תהילים פרק יא – בַּה’ חָסִיתִי

יש מי שאומר לנו לברוח מהתמודדות, כי פעולת הצדיק אינה ניכרת, אך כאשר חוסים בה׳ בטוחים במפלת הרשעים ובהצלחת הצדיקים, וממילא אין צורך לברוח.

תהילים פרק קי – נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם

ה׳ נשבע לדוד שאויביו יהיו הדום לרגליו, אך דוד חושש שמא לא לעולם הוא יהיה המלך, ולפיכך צריך להדגיש – נשבע ה׳ ולא ינחם. דוד מנצח את בני עמון גם לאחר שחטא והרג בחרב בני עמון את אוריה החתי. ה׳ איננו מתחרט – אתה כהן לעולם.

תהילים פרק כט – קוֹל ה’ שֹׁבֵר אֲרָזִים

שבעה קולות יש במזמור זה, שלשה קולות על המים, שלשה על הארץ, ובתווך קול המשבר את ארזי הלבנון. מהו הקול הזה? ומהי השבירה שלו? ארזי הלבנון משמשים לבניין בית, אך דוד לא בנה אתם את בית ה׳ אלא את ביתו, הוא רק השתמש בארזים ובברושים כדי לרקוד לפני ה׳.