תהילים פרק מג – הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים

יש לדוד המלך שתי תפילות: האחת – לשפוט אותו ולריב את ריבו מן האויב, והשניה – להגיע למקום השכינה ולהודות לה׳. גם כאשר דוד בורח מן האויב, הוא חושב על קרבת ה׳ ורוצה לבוא אל מקור שמחתו.

תהילים פרק מב – מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱ-לֹהִים

ישנם משברים וקשיים שלא מאפשרים לראות את פני א-להים. בכל זאת, האדם משתוקק לבוא ולראות, הוא נזכר בערגה בזמנים בהם הוא עלה לרגל, והוא בוכה כאשר האויבים בזים לו. האדם לא רק מזכיר לנפשו את מה שהיה אלא מתפלל לה׳, ושואל אותו למה הוא שכח אותו.

תהילים פרק לט – אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם

דוד שותק. גם מול אנשים, וגם מול ה׳. הוא מצדיק את הייסורים, ורק שואל כמה זמן הם יימשכו. דוד לא רוצה להיות כמו כל בני האדם שעסוקים בהבל, הוא יודע שה׳ עשה את מה שעובר עליו. ובכל זאת, בשל חיינו הקצרים – מבקשים אנו מה׳ שישמע תפילתנו בטרם נלך…

תהילים פרק מ – ה' אַתָּה יָדָעְתָּ

תקוה בה׳ ושוועה מביאה לישועה. הביטחון בה' מחולל נפלאות. ה׳ איננו כולא את רחמיו, והוא מציל ועוזר. את הישועה הפרטית צריך לספר בקהל רב, ולהפוך את האמונה והחסד הא-להי לנחלת הכלל.

תהילים פרק לז – טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק

דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.

תהילים פרק לה – יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ

דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.

תהילים פרק לד – בַּה׳ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי

דוד משנה את טעמו, ואם בתחילה הוא חשב לעבור לצד הפלשתים כדי להינצל משאול המלך, מבין דוד שכשם שהוא גורש מארץ ישראל, כך הוא גם מגורש מהפלשתים. דוד מהלל את ה׳ על כך, ומרומם את שמו – שחילץ אותו מכל צרותיו, גם מהצרות שהוא הביא על עצמו.

תהילים פרק כג – כִּי אַתָּה עִמָּדִי

בחלק הראשון מתאר דוד את עצמו ככבשה, וה׳ הוא הרועה שלו, ובחלק השני מתאר דוד את עצמו כאורח בבית המלך ה׳. ובעצם, דוד המלך אומר: גם כאשר הייתי רועה – אתה היית הרועה שלו, וגם כאשר אני מלך – אתה המלך שלי.