תהילים פרק כד – מֶלֶךְ הַכָּבוֹד

העולים בהר ה׳ והעומדים במקום קדשו אינם רק עולי רגלים, אלא אנשים שמסייעים לחזרת מלך הכבוד למקומו. יש לדרוש את ה׳ כמשפט, וכאשר מתקיימת דרישה זו, נושאים ברכה מאת ה׳.

תהילים פרק ד – לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי

מחד, זהו מזמור פרטי, ומאידך זהו מזמור שכל אחד יכול לשיר אותו – ה׳ שומע תפילה, והוא מוציא את האדם מהצר למרחב. על דוד המלך מסופר במזמור איך הוא עבר ממקום צר, בו הכלימו אותו, להיות מלך שבימיו יש שמחה ורוב דגן ותירוש, מלך של כל שבטי ישראל.

תהילים פרק ג – בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה׳ הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה׳ להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה׳ שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל, אלא אחיתופל והמדברים נגד דוד, ואת שיניהם ה׳ משבר.

תהילים פרק ב – אֲסַפְּרָה אֶל חֹק

ה׳ מתייחס אל המלך כאל בנו, ושוחק ולועג למי שלא מוכן לקבל את עולו של מלך המשיח. העצה היעוצה – להצטרף למלך ולהיסטוריה שמכוונת מלמעלה. זו עצה כלפי פנים – אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, ועצה כלפי הגויים – נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף.

תהילים פרק פא – אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ

השופר הוא הכלי בו אנו ממליכים את ה׳, ובקולו אנו שומעים את קול ה׳. אנו תוקעים בשופר כי חוק לישראל הוא, מהזמן בו יצאנו ממצרים, אך בכל שנה אנו שומעים משהו נוסף בתקיעה — מחדשים את מתן תורה, ושומעים את ה׳ אומר פעם נוספת; אנכי ה׳ א-להיך.

תהילים פרק ל – חֲנֻכַּת הַבַּיִת

זהו מזמור שתחילתו הודיה, אך כאשר בטוח דוד שהוא לא ימוט לעולם, הוא שוב חווה צרה. על איזה בית מדובר במזמור? יש מציעים שזו חנוכת המקדש או חנוכת ביתו הפרטי של דוד, אך נראה שחנוכת הבית כאן היא חנוכת בית המלוכה של דוד, והשיר הוא על כך שה׳ בונה לו בית.

תהילים פרק קמ – מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי

כאשר שאול מנסה להרוג את דוד, אין זו רק סכנת נפשות, אלא חמס ועוול, שכן שאול ואנשיו רוצים שמשיח ה׳ לא ימלוך. ה׳ שעושה דין עני, יענה גם לבקשת דוד, ויחלץ אותו מאדם רע.

תהילים פרק ג – בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה' הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה' להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה' שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל, אלא אחיתופל והמדברים נגד דוד, ואת שיניהם ה' משבר.

תהילים פרק מז – עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה

המלכת ה׳ כוללת את הכנעת העמים כולם, שמובילה לכך שעולם מריעים לא-להים, וכאשר ה׳ יושב על כסאו באים נדיבי העמים ומגיני הארץ כדי להלל אותו. שני השלבים בטקס ההמלכה דומים לשלבים בטקס המלכת מלך בשר ודם. בני קרח ראו את העמים כולם נופלים באופן ניסי, ומתוך כך שבו והמליכו את ה׳.

תהילים פרק סה – יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ

מתוך בחירת דוד כמלך, מצליח דוד גם לבחור את הלויים ולהגדיר את תפקידם מחדש. היכולת להעניק יתרון לשבט מסוים, קשורה באפשרות לראות בהם נבחרי ה׳ ואלו שה׳ מקרב אותם, מבלי לראות בהם עליונים לכשעצמם.