תהילים פרק פא – אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ

השופר הוא הכלי בו אנו ממליכים את ה׳, ובקולו אנו שומעים את קול ה׳. אנו תוקעים בשופר כי חוק לישראל הוא, מהזמן בו יצאנו ממצרים, אך בכל שנה אנו שומעים משהו נוסף בתקיעה — מחדשים את מתן תורה, ושומעים את ה׳ אומר פעם נוספת; אנכי ה׳ א-להיך.

תהילים פרק ל – חֲנֻכַּת הַבַּיִת

זהו מזמור שתחילתו הודיה, אך כאשר בטוח דוד שהוא לא ימוט לעולם, הוא שוב חווה צרה. על איזה בית מדובר במזמור? יש מציעים שזו חנוכת המקדש או חנוכת ביתו הפרטי של דוד, אך נראה שחנוכת הבית כאן היא חנוכת בית המלוכה של דוד, והשיר הוא על כך שה׳ בונה לו בית.

תהילים פרק ג – בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה’ הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה’ להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה’ שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל, אלא אחיתופל והמדברים נגד דוד, ואת שיניהם ה’ משבר.

תהילים פרק מז – עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה

המלכת ה׳ כוללת את הכנעת העמים כולם, שמובילה לכך שעולם מריעים לא-להים, וכאשר ה׳ יושב על כסאו באים נדיבי העמים ומגיני הארץ כדי להלל אותו. שני השלבים בטקס ההמלכה דומים לשלבים בטקס המלכת מלך בשר ודם. בני קרח ראו את העמים כולם נופלים באופן ניסי, ומתוך כך שבו והמליכו את ה׳.

תהילים פרק סה – יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ

מתוך בחירת דוד כמלך, מצליח דוד גם לבחור את הלויים ולהגדיר את תפקידם מחדש. היכולת להעניק יתרון לשבט מסוים, קשורה באפשרות לראות בהם נבחרי ה׳ ואלו שה׳ מקרב אותם, מבלי לראות בהם עליונים לכשעצמם.

תהילים פרק עב – וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶך

המשפט והצדקה שהמלך עושה מביאים משפט וצדקה של ה’, ושלום רב לכל העם. עם זאת, הברכה מגיעה ממקור הברכה רק במה שהמלך עושה כמשפט, וגם כאשר המלך משקיע בדברים נוספים – לא נזכרת הברכה בהקשרים הללו