גם כאשר נראה שהרשעים פורחים – טוב להודות לה', ולדעת שפריחת הרשעים היא זמנית, ואילו הצדיק פורח כתמר. הבנה זו קשורה עם גובהו של ה', והידיעה שמחשבותיו עמוקות.

מי שיושב בצל ה' מקבל את המחסה שלו, והעומדים סביבו מברכים אותו ומתארים את השמירה שה' מעניק לו. תפילה זו היא תפילת היחיד, אך היא נאמר גם על הרבים בשירת האזינו, וכאשר איננו בוטחים בה'

העולים בהר ה׳ והעומדים במקום קדשו אינם רק עולי רגלים, אלא אנשים שמסייעים לחזרת מלך הכבוד למקומו. יש לדרוש את ה׳ כמשפט, וכאשר מתקיימת דרישה זו, נושאים ברכה מאת ה׳.

מחד, זהו מזמור פרטי, ומאידך זהו מזמור שכל אחד יכול לשיר אותו – ה׳ שומע תפילה, והוא מוציא את האדם מהצר למרחב. על דוד המלך מסופר במזמור איך הוא עבר ממקום צר, בו הכלימו אותו,

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה׳ הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה׳ להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה׳ שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל,

ה׳ מתייחס אל המלך כאל בנו, ושוחק ולועג למי שלא מוכן לקבל את עולו של מלך המשיח. העצה היעוצה – להצטרף למלך ולהיסטוריה שמכוונת מלמעלה. זו עצה כלפי פנים – אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, ועצה כלפי

השופר הוא הכלי בו אנו ממליכים את ה׳, ובקולו אנו שומעים את קול ה׳. אנו תוקעים בשופר כי חוק לישראל הוא, מהזמן בו יצאנו ממצרים, אך בכל שנה אנו שומעים משהו נוסף בתקיעה — מחדשים

זהו מזמור שתחילתו הודיה, אך כאשר בטוח דוד שהוא לא ימוט לעולם, הוא שוב חווה צרה. על איזה בית מדובר במזמור? יש מציעים שזו חנוכת המקדש או חנוכת ביתו הפרטי של דוד, אך נראה שחנוכת

כאשר שאול מנסה להרוג את דוד, אין זו רק סכנת נפשות, אלא חמס ועוול, שכן שאול ואנשיו רוצים שמשיח ה׳ לא ימלוך. ה׳ שעושה דין עני, יענה גם לבקשת דוד, ויחלץ אותו מאדם רע.

מרד אבשלום הוא עונש לדוד, רעה שה' הקים עליו מביתו לאחר החטא עם בת שבע. דוד מבקש מה' להינצל מעצת אחיתופל, להרים את ראשו ולקרוא לה' שיענה לו מהר קדשו. הרשעים בפרקנו אינם בני ישראל,

המלכת ה׳ כוללת את הכנעת העמים כולם, שמובילה לכך שעולם מריעים לא-להים, וכאשר ה׳ יושב על כסאו באים נדיבי העמים ומגיני הארץ כדי להלל אותו. שני השלבים בטקס ההמלכה דומים לשלבים בטקס המלכת מלך בשר

מתוך בחירת דוד כמלך, מצליח דוד גם לבחור את הלויים ולהגדיר את תפקידם מחדש. היכולת להעניק יתרון לשבט מסוים, קשורה באפשרות לראות בהם נבחרי ה׳ ואלו שה׳ מקרב אותם, מבלי לראות בהם עליונים לכשעצמם.