תהילים פרק קה – וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם

ספר בראשית הוא ספר של יחידים העובדים ה׳, וספר שמות הוא ספר של עם. ה' הבטיח את הארץ וכרת ברית עם אברהם עם יצחק ועם יעקב, אך כדי לממש את ההבטחה, ירדו זרע אברהם ויצחק ויעקב למצרים, ויצאו משם באותות ובמופתים, כדי שינחלו את הארץ ויקיימו בה את החוקים.

תהילים פרק ח – מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ

האדם הוא היצור החלש ביותר, ואיננו נחשב לעומת השמים וכל צבאם.
האדם חסר רק מעט מא־להים, והכל נתונים תחתיו, הצאן והבקר, החיות
והעופות והדגים, והוא עובר גם ארחות ימים. בשני המופעים הללו יכול
האדם וצריך הוא להאדיר את שם ה׳ בכל הארץ.

תהילים פרק כב – אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי

הפעולה הראשונה של דוד כמושיע ישראל היתה במלחמתו עם גלית הפלשתי. כל עם ישראל פחד, והיתה תחושה שה' נטש אותנו ח"ו, גם דוד עצמו היה מבוזה, וכולם חשבו שהוא לא יצליח במשימתו. ה' הושיע את ישראל מתוך כך שדוד נלחם באריה ובכלב — האויב הראשי. מתוך ההצלה יכולים לערוך סעודת הודיה.

הסוגיה החמישית במסכת מגילה: מקדימים או מאחרים

המשנה מציינת, שדווקא בעניין זמני קריאת המגילה "מקדימין ולא מאחרין", אבל ישנם דברים שבהם מאחרים ולא מקדימים במקרה שהם חלים בשבת, והם: "זמן עצי כהנים, ותשעה באב, חגיגה, והקהל". עוד מציינת המשנה ביחס להקדמת זמן הקריאה, שאף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין – מותרים בהספד ובתענית ומתנות לאביונים.

הסוגיה הרביעית במסכת מגילה: קריאת המגילה בערים ובכפרים

הסוגיה היא על קריאת המגילה שלא בזמנה. בחלק הראשון (1-2) דנה הגמרא בשאלה מתי קוראים מגילה בכל מקום כאשר חל ארבעה עשר להיות בשבת, ובחלק השלישי (6-7) דנה הגמרא בשאלה כמה אנשים צריכים להיות בקריאת המגילה שלא בזמנה. במרכז הסוגיה (3-4-5) הטעם לכך שאין קוראים מגילה בשבת.

הסוגיה השלישית במסכת מגילה: הרחבה לקריאת המגילה

לאחר שבאו דברי רבי יהושע בן לוי "כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו – נדון ככרך", אותם דרשה הגמרא על הפסוק "מדינה ומדינה", מביאה הגמרא במרכז הסוגיה שבע מימרות נוספות של רבי יהושע בן לוי. ארבע המימרות הראשונות, קשורות להגדרת כפר וכרך, ושלש המימרות האחרונות מגדירות מחדש את חיוב קריאת המגילה. לאחר מכן, הגמרא דנה בטעם ההקדמה של קריאת המגילה בכפרים.

הסוגיה השנייה במסכת מגילה: דרשת הפסוק וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים

הסוגיה השניה במסכת מגילה פותחת וחותמת בפסוק שמזכיר את ימי הפורים ואת קריאת המגילה: ״וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר״. פתיחת הסוגיה וסיומה הן דרשות מתוך הפסוק, ובמובן מסוים אנו מתייחסים לפסוקים במגילה כאל פסוקים בתורה, ואנו דורשים את המגילה כמו שאנו דורשים את פסוקי התורה.

תהילים פרק קלב – זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ

שתי שבועות יש, התלויות זו בזו. שבועת דוד למצוא מקום לה׳, ושבועת ה׳ לדוד לבנות לו בית. בית לה׳ ייבנה על ידי שלמה, כיוון שרק כאשר הוא ימלוך, יקום ״בית המלוכה״ של דוד המלך. כמה שהיחיד יהיה צדיק ולוחם מלחמות גדולות — עדיין אין זו מנוחה, הדרושה לבנין בית לה׳.

תהילים פרק מט – אַךְ‭ ‬אֱ-לֹהִים‭ ‬יִפְדֶּה‭ ‬נַפְשִׁי

מה יכול לגרום לנו לא לפחד? הכסילים בוטחים בממונם ובעשרם, אך הם לא יכולים לפדות את עצמם ואת קרוביהם מן המוות. מי שיכול לפדות את נפשי מן השאול הוא ה׳, ולכך עלינו לעשות דברים טובים, שיגרמו לאחרים להודות ולברך.

תהילים פרק עה – כִּי אֶקַּח מוֹעֵד

אסף קורא לירבעם לא לפצל את הממלכה, הוא אומר לרשעים אַל תָּרִימוּ קָרֶן, ואל תמשחו מלך שאיננו מבית דוד. ה׳ מגדע את קרנות הרשעים, ומרומם את קרן הצדיק בבניית מלכות מתוקנת, מלכות מבית דוד.