תהילים פרק כז – אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה׳

בטחון בה׳ והכרה בכך שהוא עוזר בצרות, עוזרים לנו לא לפחד גם כאשר הכל נראה אבוד וכאילו הארץ מתמוטטת. עזרת ה׳ מובילה לשמחה, וליכולת שלנו להרפות ולדעת את ה׳. המזמור הוא על נס השבתת המלחמה, מבלי שאנחנו היינו צריכים להילחם.

תהילים פרק קו – לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ

הודו לה׳ כי טוב. לפעמים, מבקשים אנו לשמוח בשמחת הגוי של ה׳ ולהתהלל עם נחלתו, ולפעמים נתונים אנו בצרות, ומבקשים אנו ישועה מן הגויים האחרים כדי שנוכל להודות לה׳ ולהשתבח בתהילתו. בכל מקרה, יודעים אנו שעם כל החטאים שלנו ושל אבותינו, ה׳ זוכר את בריתו, ובסוף נוכל להודות לה׳.

תהילים פרק עט – נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם

הגויים מטמאים את ההיכל, מחרפים את ה׳, והורגים את עבדי ה׳ וחסידיו, אך אנו מודים לה׳ לעולם, ומספרים תהילתו לדור ודור. גם כאשר הכל טוב מסביב, וגם כאשר הכל נראה רע – בכל דור אנו מודים לה׳ ומהללים אותו.

תהילים פרק קז – גְּאוּלֵי‭ ‬ה‮׳

ישנה גאולה פרטית מצרות וישנה גאולה כללית של העם. הגאולה הפרטית היא גם גאולה של עוברי עבירה מהצרות שלהם ומהעונשים שהם קיבלו, והגאולה הכללית היא של עם ישראל, והיא נעשית בקהל עם ובמושב זקנים. כאשר מתבוננים במזמור ובמציאות רואים את חסדי ה׳ ומודים עליהם