תהילים פרק כז – אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה׳

בטחון בה׳ והכרה בכך שהוא עוזר בצרות, עוזרים לנו לא לפחד גם כאשר הכל נראה אבוד וכאילו הארץ מתמוטטת. עזרת ה׳ מובילה לשמחה, וליכולת שלנו להרפות ולדעת את ה׳. המזמור הוא על נס השבתת המלחמה, מבלי שאנחנו היינו צריכים להילחם.

תהילים פרק לב – נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי

אשרי מי שאין לו עוונות, אך גם כאשר יש פשעים – הוידוי מועיל לכך שה’ ישא את החטא. דוד מתאר את הקושי של החוטא ואת הוידוי, וכאשר הוא חוזר בתשובה ומתוודה – הייסורים לא מגיעים אליו כשטף מים, והוא ניצל מהם.

תהילים פרק קו – לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ

הודו לה׳ כי טוב. לפעמים, מבקשים אנו לשמוח בשמחת הגוי של ה׳ ולהתהלל עם נחלתו, ולפעמים נתונים אנו בצרות, ומבקשים אנו ישועה מן הגויים האחרים כדי שנוכל להודות לה׳ ולהשתבח בתהילתו. בכל מקרה, יודעים אנו שעם כל החטאים שלנו ושל אבותינו, ה׳ זוכר את בריתו, ובסוף נוכל להודות לה׳.

תהילים פרק עט – נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם

הגויים מטמאים את ההיכל, מחרפים את ה׳, והורגים את עבדי ה׳ וחסידיו, אך אנו מודים לה׳ לעולם, ומספרים תהילתו לדור ודור. גם כאשר הכל טוב מסביב, וגם כאשר הכל נראה רע – בכל דור אנו מודים לה׳ ומהללים אותו.

תהילים פרק צה – הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ

במזמור שלנו משה מוכיח את העם, שהם לא מסתפקים במה שאבותיהם ניסו ובחנו את ה׳, ואל להם להקשות את לבם. ואולם, על אף שבדור המדבר לא הצלחנו לבוא לפניו ולהשתחוות לו, אנחנו דור אחר, שיכול לבוא לפני ה׳.