סיפור מגילת אסתר (א) – פתיחה

מגילת אסתר כוללת בתוכה כמה סיפורים קטנים, שמצטרפים יחדיו לסיפור גדול: המגילה פותחת בתיאור המשתה שעשה המלך אחשוורוש בשנת שלש למלכו, משתה שבו נהרגה ושתי ונשלחו ספרים להיות כל איש שרר בביתו, ממשיכה בבחירת אסתר למלכה מתוך הנערות הרבות שבאו לבית הנשים, סיפורם של בגתן ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף שבקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש, גידולו של המן והגזירה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, כניסתה של אסתר אל המלך ובקשתה שיבוא עם המן למשתה שהיא עשתה להם, הכנת העץ למרדכי בעצת זרש אשתו של המן, הלילה בו נדדה שנת המלך והרכבת מרדכי על הסוס בידי המן ברחוב העיר, המשתה שעשתה אסתר למלך ולהמן ביום השני, ותליית המן על העץ שהכין למרדכי, תחנוני אסתר לביטול הגזירה והספרים ששלח מרדכי אל היהודים להיקהל ולעמוד על נפשם, היום אשר הגיע דבר המלך ודתו להיעשות והכאת אויבי היהודים, בקשת אסתר לתלות את עשרת בני המן על העץ, וקהילת היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר, שליחת הספרים על ידי מרדכי להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה, כתיבת אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף, וסיום המגילה במס ששם אחשורוש על הארץ ואיי הים וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי.

האם כל הסיפורים הקטנים הם חלק מן הסיפור הגדול? ומדוע זקוקים אנו לכל פרט שבהם?

מתוך כך נשאל גם מהו עיקרו של נס פורים? ומה חסר לנו עדיין?

במשנה נאמר: "ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה, רבי יהודה אומר: מאיש יהודי. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה" (מגילה פ"ב מ"ג), ובגמרא מובאת ברייתא: "רבי שמעון בר יוחאי אומר: מבלילה ההוא" (מגילה יט,  ב). נראה, כי בשיטות השונות הללו יש לראות הצעות שונות לתיחומו של הסיפור, ועיון בכל סיפור לעצמו יצביע על כיוון שונה בימי הפורים.

התנאים השונים הציעו רק היכן מתחילים את המגילה, ולא פירשו היכן היא מסתיימת. להלן נציע, שלכל אחת מן הפתיחות הללו ישנו סיום משלה, והמתבונן בחלקה השני של המגילה ימצא את הסיום לכל אחד מן החלקים שנפתחים בחלק הראשון. נתבונן בכל אחד מן הסיפורים החלקיים, ולבסוף נוכל להתבונן על המגילה בכללותה. בכל אחד מן הסיפורים נביא את לשון המגילה, ונתעכב על המגמה של כל אחד מן הסיפורים הללו.