במזמור קלו יש עשרים וששה פסוקים, והמעיין יראה, שבחלק הראשון של המזמור כל שלשה פסוקים מצטרפים ביחד לבית אחד, וכך מקבלים אנו ארבעה בתים הבנויים משלשה פסוקים (ובסך הכל, 12 פסוקים): (א) הודאה לה' הגדול: הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לֵא-לֹהֵי הָאֱ-לֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ. (ב) הודאה לבורא העולם: לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ג) הודאה לעושה המאורות: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ד) הודאה למוציא ישראל ממצרים: לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
החלק השני של המזמור כולל שלשה בתים, הבנויים מארבעה פסוקים (ובסך הכל, 12 פסוקים): (א) הודאה למוליך העם במדבר: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ב) הודאה על הכאת מלכי הגויים: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ג) הודאה על ירושת הארץ ועל תקופת השופטים בארץ ישראל: וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ויש להעיר, שהפסוק "נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ" במזמור קלו מקביל לפסוק "נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" במזמור קלה, והוא מתייחס למה שכתוב שם שה' עשה ניסים לא רק מול סיחון ועוג אלא "וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן". כאשר נכנסים לארץ היתה התמודדות עם שפלותו של עם ישראל ועם הפריקה שלנו מן הצרים עלינו.
שני הפסוקים האחרונים מצביעים על חלוקת המזמור לשניים: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לְאֵ-ל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ונראה, כי ארבעת הבתים הראשונים הם ההודאה לא-ל השמים: הודאה לה' הגדול, בורא העולם, עושה המאורות, והמוציא את ישראל ממצרים. לעומת זאת שלשת הבתים הבאים הם ההודאה לנותן לחם לכל בשר: הודאה לגוזר ים סוף ולמוליך עמו במדבר, למכה סיחון ועוג, ולמי שנתן לנו את הארץ לנחלה.
מה ההבדל בין המזמור שלנו למזמור הקודם לו?
ההבדל בין מזמור קלה למזמור קלו הוא בשאלה אם זהו "הלל" או "הודאה". הלל הוא שבח לה', שלא כולל פניה לה' באופן ישיר, אלא תיאור של ה'. וכך, במזמור קלה נאמר שהפניה היא לעבדי ה' "הַלְלוּיָ-הּ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', הַלְלוּ עַבְדֵי ה', שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה', בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱ-לֹהֵינוּ". לעומת זאת, ההודאה היא פניה לה', ואכן – המשורר במזמור קלו מפרש מה אנו עושים בדיבורנו ומדוע עלינו להודות: "הוֹדוּ לַָה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".