בין ה׳ לאדם ישנו פער בכל המישורים, בעולם-שנה-נפש, וכאשר ה׳ מעניש את האדם – הוא מכלה את ימיו שעוברים כל כך מהר. מבקשים אנו שה׳ יודיע לנו את מניין ימינו, ונזכה להביא לפניו לבב חכמה.
על המשנה ״במדה שאדם מודד – בה מודדין לו״, מפרטת הגמרא ומרחיבה את העיקרון הזה. בנוסף, הגמרא מעמידה עיקרון נוסף שיש ללמוד מהמשנה, על אף שהוא לא מפורש בה, ״שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו