שיטת פני המנורה

שיטת פני המנורה:

סוגיה היא היחידה הקטנה שנלמדת. מעבר לצירוף אותיות למילים ומילים למשפטים, מצטרפים המשפטים ליחידת לימוד – סוגיה. ניתן להתייחס לסוגיה כאל נושא הנלמד במקומות שונים, והגדרת סוגיה יכולה גם להיעשות באופן טכני או בסברה, אך ההצעה להלן מגדירה את הסוגיה על פי הנושא שלה, והאופן בו היא כתובה וערוכה.

ההצעה היא כזו: סוגיה תלמודית כוללת בתוכה שלשה חלקים, הראשון והשלישי יכולים להיקרא ברצף, והשני עומד במרכז הסוגיה ועוסק בנושא משיק לסוגיה אך לא בדברי המשנה עצמם. בסוגיות שלפניכם הצגתי את דברי הגמרא בלשוני, והצעתי את החידוש שבדרך זו של העריכה. כמובן, הצעת ההבנה איננה כתובה בפירוש בגמרא, ויכול כל אחד להעניק משמעות לפי הבנתו את הסוגיה.

חלקה הראשון של הסוגיה עומד מול חלקה השלישי, וניתן להבינם יותר טוב אם מקבילים את החלקים זה לזה (בכל אחד מהחלקים יש שני שלבים). הקבלת החלקים זה לזה יכולה להיות דרך שמות האמוראים או דרך תוכן הדברים. מרכז הסוגיה כולל שלשה שלבים, היוצרים רצף אחד, והתבוננות בנושא זה מובילה להסתכלות מחודשת על הסוגיה כולה. בסך הכל יש שבעה שלבים בכל סוגיה (2-3-2), ומתאים לקרוא לדרך הבנה זו של העריכה, שכוללת שבעה שלבים – "פני המנורה".

יש להצעה זו השלכות על לימוד בקיאות ועל לימוד עיון, ומי שמרגיל את עצמו בלימוד בשיטה זו יכול להבין באופן עמוק יותר את המשמעות של הגמרא, ויכול לזכור טוב יותר את השלבים השונים, ומתוך כך ניתן להגיע גם לידיעת הש"ס כולו. כאשר שמים לב שהסוגיות בנויות כך, ניתן להבחין בקלות בשלשת השלבים שבמרכז הסוגיה, ובתקבולת בין החלק הראשון לחלק השלישי.

האם זה נכון בכל הש"ס? נראה שכן, זו היתה דרך העריכה של הגמרא, וממילא זהו האופן בו ערוכה הגמרא כולה. בדרך כלל לא מחלקים כך את הסוגיות, ולכן לא שמים לב לזה, אך כאשר מחלקים כך את הסוגיות – מבינים שזוהי דרך העריכה, וגם דרך העריכה ניתן ללמוד הרבה מאוד.

מסכת גיטין
שאול יונתן וינגורט

הסוגיה הראשונה במסכת גיטין: דין ״לשמה״ בהבאת הגט

פתיחת מסכת גיטין היא על אמירת "בפני נכתב ובפני נחתם" כאשר מביאים גט מחוץ לארץ.

וזו לשון המשנה: "המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם, רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר, רבי אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים ללוד, וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך".

הסוגיה הראשונה (ב, א: מ"ט – ה, ב: כבודו דר"ש) עוסקת בשאלה מהו עיקר הגט, ומדוע צריך לומר בפני "נכתב" ובפני "נחתם".

המשיכו לקרוא »