הסוגיה השניה במסכת מגילה פותחת וחותמת בפסוק שמזכיר את ימי הפורים ואת קריאת המגילה: ״וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר״. פתיחת הסוגיה וסיומה הן דרשות מתוך הפסוק, ובמובן מסוים אנו מתייחסים לפסוקים במגילה כאל פסוקים בתורה, ואנו דורשים את המגילה כמו שאנו דורשים את פסוקי התורה.