שמי שאול יונתן וינגורט, גר בירושלים, ועוסק שנים רבות בלימוד ובהוראה.
בשנים האחרונות למדתי ולימדתי סוגיות רבות בתלמוד הבבלי. מתוך הלימוד עלה שהתלמוד הוא ערוך, וכי יש מבנה שמנחה את העריכה.
כמובן, הצעת ההבנה איננה כתובה בפירוש בגמרא, ויכול כל אחד להעניק משמעות לפי הבנתו את הסוגיה.
סוגיה תלמודית כוללת בתוכה שלשה חלקים, הראשון והשלישי יכולים להיקרא ברצף, והשני עומד במרכז הסוגיה ועוסק בנושא משיק לסוגיה אך לא בדברי המשנה עצמם.
חלקה הראשון של הסוגיה עומד מול חלקה השלישי, וניתן להבינם יותר טוב אם מקבילים את החלקים זה לזה (בכל אחד מהחלקים יש שני שלבים). הקבלת החלקים זה לזה יכולה להיות דרך שמות האמוראים או דרך תוכן הדברים. מרכז הסוגיה כולל שלשה שלבים, היוצרים רצף אחד, והתבוננות בנושא זה מובילה להסתכלות מחודשת על הסוגיה כולה. בסך הכל יש שבעה שלבים בכל סוגיה (2-3-2), ומתאים לקרוא לדרך הבנה זו של העריכה, שכוללת שבעה שלבים – “פני המנורה”.
אתם מוזמנים להעמיק ולהרחיב את לימודכם באתר שלפניכם, ובתקווה שיחד נגדיל תורה ונאדירה.
דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.
דוד בורח משאול המלך, ואולם מעבר לבקשה הפשוטה – להינצל, ואף מעבר לתפילה ששאול יפול רשת שהוא טומן לדוד, מתמודד דוד עם הרבה אנשים שאינם מעורבים. אנשים שרק שמחים לראות את המרדף, אך הם לא חלק מההתמודדות בין שאול המלך ודוד.
דוד משנה את טעמו, ואם בתחילה הוא חשב לעבור לצד הפלשתים כדי להינצל משאול המלך, מבין דוד שכשם שהוא גורש מארץ ישראל, כך הוא גם מגורש מהפלשתים. דוד מהלל את ה׳ על כך, ומרומם את שמו – שחילץ אותו מכל צרותיו, גם מהצרות שהוא הביא על עצמו.
לאחר המזמור הקודם, בו התחזקה בנו ההכרה שהבוטח בה׳ חסד יסובבנו, מחיל המזמור שלנו את התובנה גם על כלל ישראל. אשרי הגוי שה׳ א-להיו, והוא איננו פונה לעזרת בני אדם, ואיננו בוטח ברוב חיל או ברוב כח.
בחלק הראשון מתאר דוד את עצמו ככבשה, וה׳ הוא הרועה שלו, ובחלק השני מתאר דוד את עצמו כאורח בבית המלך ה׳. ובעצם, דוד המלך אומר: גם כאשר הייתי רועה – אתה היית הרועה שלו, וגם כאשר אני מלך – אתה המלך שלי.
העולים בהר ה׳ והעומדים במקום קדשו אינם רק עולי רגלים, אלא אנשים שמסייעים לחזרת מלך הכבוד למקומו. יש לדרוש את ה׳ כמשפט, וכאשר מתקיימת דרישה זו, נושאים ברכה מאת ה׳.